<h1>העיטור אות ח' חלוקת שותפין</h1>
<h2>דף ק.</h2>
גרסינן בפרק שני דקדושין אמר רב גידל אמר רב יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן בית דין מעמידין להן אפטרופוס לחוב על מנת לזכות ודוקא אפטרופוס בית דין אבל אפטרופוס שמינהו אבי יתומין גרסינן בפרק השולח (גיטין נ"ב.) אין אפטרופוס רשאי לדון לחוב על מנת לזכות ותמיהא לן על רבינו אלפס דלא אייתי לה. ואמר רב נחמן אמר שמואל יתומין שבאו לחלוק בנכסי אביהן בית דין מעמידין להן אפטרופוס הגדילו יכולין למחות ורב נחמן דידיה אמר הגדילו אין יכולין למחות דאם כן מה כח בית דין יפה ומי אית ליה לרב נחמן מה כח בית דין יפה והא תנן שום הדיינין שפיחתו שתות או שהותירו שתות מכרן בטל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים דאם כן מה כח בית דין יפה ואמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן הלכה כחכמים ואוקימנא הא דטעו הא דלא טעו וחזינן לרבוותא תלת פלוגתא בהאי דינא בעל מתיבות פסק כשמואל דאמר בין טעו בין לא טעו יכולין למחות דלא אמרינן מה כח בית דין יפה בממונא וכי היכי דגבי שליח אמרינן יש אונאה לקרקעות כדאיתא בפרק אלמנה (כתובות צ"ט:) דאמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי הכי נמי בדיינין. ורבינו אלפס פסק כרב נחמן דידיה דאמר דהיכא דטעו הוא דלא אמרינן מה כח בית דין יפה אבל לא טעו כגון הא דיתומין שהעמידו להם אפטרופוס וביררו להן חלק יפה והגדילו ובאו למחות ברוחות וכן באיסורא וכל כיוצא בו אמרינן מה כח בית דין יפה ותרווייהו פסקי כרב הונא בר חיננא אמר רב נחמן דאמר הלכתא כדברי חכמים. והא דגרסינן בפרק אלמנה (כתובות ק'.) כי אתא רב דימי אמר מעשה ועשו כדברי חכמים ואמר לפניו רבי אלעזר בן פרטא אם כן מה כח בית דין יפה והחזיר רבי את המעשה ליתה, וגירסא דידהו בקידושין הכי איתה האחין שחלקו הרי הן כלקוחות וכו' לא אמרן וכו' כדכתיב בנוסחא דילן הא דאמרת שתות קנה ומחזיר אונאה אמר רבא הא דאמרת כו' לא אמרן אלא דלא אמור נפלוג בשומא דבי דינא אבל אמור נפלוג בשומא דבי דינא אפילו שתות מכרן בטל דתנן שום היתומים שפיחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל והלכתא כותיה דרבא דבתרא הוא. ורבינו שלמה בנוסחא דיליה גריס אבל אמרו נפלוג בשומא דבי דינא אפילו הותיר יותר משתות מכרן קיים דהא תנן שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים. ובההוא נוסחא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ואפילו טעו ומכרו שוה מאתים במנה מכרן קיים וכדאמרינן בפרק אלמנה נזונית ועד כמה עד פלגא והכי מסתברא חדא דקיימא לן כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו ועוד שהחזיר רבי את המעשה וההוא ממונא הוא. והכי איתה בירושלמי בפרק אלמנה (כתובות פי"א ה"ו) אתא עובדא קומי רבי ובעא מעבד כרבנן אמר לו רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול לא כך למדתנו משום זקנך אלא אם כן עשו אגרת בקרות וקבלה וחזר ביה ועבד כרבן שמעון בן גמליאל. וגרסינן התם אמר לפניו פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול והלא לא תקנו אלא אם כן עשו אגרות בקרות והחזיר רבי את המעשה. וגרסינן בהשולח גט (גיטין ל"ג:) שמעית מרבי אבא תרתי חדא כרבי וחדא כרבן שמעון בן גמליאל ולא ידענא הי כרבי והי כרבן שמעון בן גמליאל ואמר רב יוסף נחזי אנן דכי אתא רב דימי אמר מעשה ועשה רבי כדברי חכמים מדהך כרבן שמעון בן גמליאל הך כרבי שמע מינה דרב יוסף נמי הכי סבירא ליה ולא פליג בין איסורא לממונא. וגבי המפקיד פירות אצל חבירו (ב"מ ל"ח:) איכא פלוגתא ביני רבוותא דרבא אמר רב נחמן הלכה כחכמים ורבי יוחנן פסק כרבן שמעון בן גמליאל בכל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו. וירושלמי ובעל מתיבות פסקו התם כרבן שמעון בן גמליאל ואנן נמי הכי פסקינן והכא נמי אף על גב דרבא אמר רב נחמן אמרי הלכה כדברי חכמים ליתה דרבי יוחנן פליג עליה דכל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו ורב דימי פליג ורב כהנא דאמר רבי עשה כדברי חכמים והחזיר את המעשה ורב ספרא דאמר ביקש לעשות כולהו סבירא להו דרבי טעה בדברי רבן שמעון בן גמליאל אלמא דהלכתא כרבן שמעון בן גמליאל ורב יוסף נמי הכי אית ליה כדפרישית וגמרא דירושלמי הכי סבירא ליה וליכא מאן דפליג התם. הלכך יתומין שבאו לחלוק בנכסי אביהן הגדילו אין יכולין למחות בין טעו בין לא טעו דקימא לן כרבן שמעון בן גמליאל דאמר אם כן מה כח בית דין יפה וכיון דקימא לן אין אונאה לקרקעות בבית דין נמי אין אונאה לקרקעות ולא מצי למימר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי דהא אפילו גבי בר מצרא אמרינן אין אונאה לקרקעות ולא דמי לשליח כל שכן בית דין כדאמרינן בפרק אלמנה הלכתא שליח כאלמנה מה אלמנה יחידה אף שליח יחיד לאפוקי בית דין דרבים נינהו. ירושלמי בפרק מי שמת (ב"ב פ"ט ה"ג) אמר רבי יהושע בן לוי חולקין לקטנים בפני גדולים אלא עמדו קטנים ומצאו דבר יתר ומיחו רבי אבא אמר נשבעין להם אמר רבי מנא כל המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מזו ומהא משמע דיתומין שבאו לחלוק בנכסי אביהן דאמרינן גדולים עם קטנים הן וכן כתב רב אחא משבחא.
